שלושה אחים שהותקפו במוטות ברזל, יפוצו ב- 90,000 ש"ח - פסקדין

בפני תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים בגין נזקי גוף. בתביעתם עותרים התובעים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, עת הותקפו, על ידי הנתבעים, באמצעות מוטות ברזל, בכל חלקי גופם (להלן: " התקיפה" או " האירוע"), עוולה לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], [להלן - " פקודת הנזיקין"]. בתביעה שכנגד עותרים הנתבעים בעתירה זהה אלא שלשיטתם, התובעים הם אלו שתקפו אותם [להלן - " התביעה שכנגד"].

א.        רקע עובדתי

1.         התובעים, הינם אחים, [להלן - " ברדה " או " האחים ברדה"]  אשר בזמנים הרלוונטיים עסקו בתיקון גגות במושב נגה. הנתבעים, גם הם אחים: שלמה אורן [הנתבע 1, להלן גם: " אורן"] ושלמה גל [הנתבע 2, להלן גם: " גל"].

2.         אין מחלוקת על כך, כי עובר לאירוע, עבדו האחים ברדה במושב נגה בתיקון ו/או החלפת גגות.

3.         עוד אין מחלוקת, כי האחים ברדה השליכו את פסולת הגגות בתחומי מושב נגה.

4.         עד כאן הרקע; כעת ליום האירוע עצמו. אין חולק על כך כי ביום האירוע, הזמין אורן את המשטרה הירוקה, בכדי שזו תטפל במפגע שנעשה על ידי האחים ברדה, וכמו כן אין מחלוקת, כי התקיים מפגש בין האחים ברדה לבין שוטר המשטרה הירוקה - מר חגי בלכנר (להלן: "השוטר") יחד עם אורן ולאחר פרק זמן מסוים החלו חילופי מהלומות .

5.         כמו כן, אין מחלוקת, כי בשלב מסוים הגיע הנתבע 2 למקום האירוע; בשלב הזה התפתחה אלימות ובין התובעים לנתבעים נוצר מגע אלים, במהלכו השתמשו הנתבעים  במוטות ברזל כלפי התובעים. עוד אין חולק, כי כתוצאה מן המגע האלים נפצעו התובעים ופונו באמצעות אמבולנס לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ברזילי.

6.         המשטרה חקרה את האירוע וביום 19/12/01 הוגש כתב אישום בת.פ. 2187/01 והתנהל משפט בבית משפט השלום בקרית גת כנגד הנתבעים וכנגד התובעים גם יחד ועל פי אותו כתב אישום.

6.1        בדיון שנערך ביום 23/5/02 הודו הנתבעים, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום.

6.2        לאור הודאת הנתבעים, נפסק באותו היום - ע"י בית המשפט בקרית-גת, כי הנאשם 1 (הנתבע 1) הורשע בעבירת תיגרה לפי סעיף 191 לחוק העונשין - תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") - ונגזר דינו.  הנאשם 2 (נתבע 2) נידון לעונש ללא הרשעה, וזאת לאחר שבית המשפט קבע כי ביצע את המיוחס לו.

6.3        ביום 21/3/04  ניתנה החלטה מפי כב' השופטת טלי חיימוביץ, לפיה נמחק כתב האישום ביחס לנאשמים 6-4 (התובעים), לפי סעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי וזאת לאחר דיון בבית המשפט. 

ב.         המחלוקת

7.         גדר המחלוקת העיקרי הינו עובדתי ונסב על זהות היוזם לאירוע: התובעים טוענים כי הנתבעים הם אלו שחברו להם, במזיד ובמתכוון,ותקפו את התובעים במוטות ברזל בכל חלקי גופם (ראה סעיף 1 לכתב התביעה).

7.1        כמו כן טוענים התובעים, כי קיימת הוכחה לכאורה כי הנתבעים הם אלו שתקפו, וזאת לנוכח העובדה, כי ניתן פס"ד חלוט של בית משפט השלום בקרית גת, אשר מרשיע את הנתבעים במעשי אלימות כלפי התובעים, ומוחק את כתב האישום כלפי התובעים מכל אשמה.

8.         הנתבעים מצידם טוענים, כי היו אלה התובעים אשר תקפו אותם (את הנתבעים) ללא כל סיבה (ראה סעיף 17 לכתב ההגנה המתוקן והתביעה שכנגד).

8.1        כמו כן טוענים הנתבעים, כי התובעים לא הוכיחו כי פגיעותיהם נגרמו על ידי הנתבעים דווקא מתוך 7-6 אנשים שלטענתם תקפו אותם באותו היום.

8.2        בנוסף נטען על ידי הנתבעים, כי התובעים לא הוכיחו כל נזק גוף ו/או ממון, קיומם והיקפם. (ראה סעיפים 2-1 לסיכומי הנתבעים).

9.         מהמחלוקות דלעיל נגזרות המחלוקות המשפטיות הבאות: האם האירוע המתואר הינו בגדר תקיפה של מי מהצדדים, כהגדרתה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין (וכהגדרתה בסעיף 191 לחוק העונשין) והאם עומדות הגנות לאותו צד, לרבות לפי סעיף 24 לפקודת הנזיקין.